טיפול קבוצתי

טיפול קבוצתי, נשען על ההבנה הבסיסית כי האדם הוא יצור חברתי, אשר מגיב לדפוסים חברתיים בקהילה, משפחה, והחברה בה הוא גדל. בקבוצה אנחנו יכולות לשמוע על איך אנו נתפסים ונתפסות מבחוץ. וללמוד איך

להיות נגישות ונגישים, אמפתיים, ולקבל חיבה.

טיפול קבוצתי ברוח אנליזה קבוצתית הוא הזמנה ללמוד על עצמנו לא דרך שיחה עם מטפל – אלא דרך קשרים חיים עם אחרים.
בקבוצה, אנחנו לא בוחרים מי יהיה לידנו. בדיוק כמו בחיים, אנחנו נפגשים עם מבטים, שתיקות, קולות – ולעיתים גם עם דחייה, קנאה, או כמיהה לקרבה.

בקבוצה אי אפשר להתחבא לאורך זמן. גם אם לא נדבר, גם אם נסתתר מאחורי חיוך – הקבוצה מגיבה. מישהו ירגיז אותנו. מישהי תיגע בנו. נגלה שאנחנו מתעצבנים, נעלבים, מתאהבים, מרחיקים. אלו לא רק רגשות – אלו מראות. דרך הקבוצה אנחנו לומדים איך אנחנו פוגשים קשר. מה המקום שאנחנו נוטים לתפוס. ממה אנחנו בורחים. ואיך זה עבורנו כשמישהו אחר מביא משהו שחשבנו שהוא "שלנו".

הקבוצה גם מערערת על אחת ההנחות הסמויות של טיפול פרטני: אני משלם – ומישהו מקשיב לי. בקבוצה, אני לא משלם למשתתפים. הקשרים אינם מבוססי-תשלום. זו קרקע שונה, שמאלצת אותנו לבדוק מחדש איך נבנים יחסים: על בסיס הקשבה, תגובתיות, החזקה הדדית – ולא על פי חוזה כלכלי.

לא מדובר בקבוצה חברתית, ולא סדנת העצמה, אלא מסגרת טיפולית ברורה, עם גבולות, עם הסכמות, ועם אחריות משותפת לשמור על המרחב – דווקא משום שבתוכו יש פגיעות.

בקבוצה אין יחסים מחוץ למפגש. אין וואטסאפים אישיים. אין חיבורים שמתקיימים בסתר. הכול נשמר בתוך הקבוצה, כי המקום הזה בא לשרת את הקשר עם עצמנו, לא לברוח ממנו.

זה קצת כמו האח הגדול – אבל כזה שבא לעשות טוב.
לא כדי לבדר, אלא כדי לחשוף: איך אנחנו באמת.

וזה, אולי, הצעד הראשון לשינוי.

​

הקבוצה שואפת להיות מקום בטוח לכלל המגדרים, העדפות מיניות, והשקפות פוליטיות מתוך תפיסה שאלה מרכיבים את המרחב בו אנו חיים, ובהם הפוטנציאל לריפוי.