ההרצאה מבקשת להציע הצצה אל עולם הטיפול ובריאות הנפש דרך פריזמה של אחד המיתוסים הגדולים של זמננו, תוך בחינת התופעה של "זחילה מושגית" והשפעתה על המרחב הטיפולי והחברתי. בעידן שבו מושגים כמו "טראומה" ו"פוסט-טראומה" הפכו למטבעות לשון שכיחים, אנו עדים לעיתים לשחיקת משמעותם המקורית ולטשטוש מושגי שעלול להוביל להעדפה לא-מודעת של נרטיבים שגורים על פני הבנה מבנית עמוקה. ההרצאה בוחנת כיצד הנטייה התרבותית והקלינית להעדיף את הפרשנות הטראומטית עלולה לייצר מיסוך אבחנתי המותיר את השבר הפסיכוטי ללא מענה אתי...

מה קורה כשקבוצה הופכת למרחב של הדהוד נפשי וייצוגים פנימיים? בספרו "הריפוי של שופנהאואר" , מציע ארווין יאלום הצצה נדירה אל תוך קבוצה...

השיח העכשווי מתאפיין בזליגה הולכת וגוברת של טרמינולוגיה פסיכולוגית מורכבת אל השפה השגורה והמרחב החברתי היומיומי. מושגים כגון "פוסט-טראומה", "דיכאון" ו"חרדה" הפכו למטבעות לשון שכיחים, תופעה המביאה לשחיקת משמעותם המקורית ולטשטוש מושגי שעלול להטעות. זחילה מושגית זו מחלחלת לעיתים גם אל תוך חדר הטיפול, ומייצרת נרטיב מוכן מראש שעלול להסתיר את החוויה הנפשית הייחודית של המטופל. החמצה טיפולית מתרחשת כאשר המטפל והמטופל נשבים בקסמו של סיפור "הגבורה והטראומה", מבלי לתת דעתם על שברים מבניים עמוקים יותר...